מידע קליני
הגורמים לאין-אונות (ED) נחלקים באופן כללי לשתי קטגוריות ראשיות המערבות שילוב של גירויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. חלוקה זו נכונה לגברים בכל הגילים, אם כי המשקל של כל גורם עשוי להשתנות:
1. גורמים פסיכוגניים (נפשיים ופסיכולוגיים)
- דיכאון וחרדה.
- קשיים ובעיות במערכת היחסים עם בן או בת הזוג.
- מאפיינים טיפוסיים: בקטגוריה זו, התסמינים נוטים להופיע באופן פתאומי, לעיתים בליווי ירידה בחשק המיני, אך עדיין נשמרת זקפה באיכות טובה באופן ספונטני או בגירוי עצמי (כגון במהלך שינה או באוננות).
2. גורמים אורגניים (פיזיולוגיים ורפואיים)
גורמים אלו קשורים לשיבוש במסלולים הפיזיולוגיים, העצביים והורמונליים המורכבים הנדרשים להשגת זקפה ותחזוקתה. הם מסווגים לתתי-תחומים:
- גורמים כלי דם (וסקולריים): הפרעות בזרימת הדם לפין, כגון חסימת עורקים מקומית או תפקוד לקוי של האנדותל (דופן כלי הדם).
- גורמים הורמונליים (אנדוקריניים): שיבושים הורמונליים המשפיעים על מנגנון הזקפה או על החשק המיני.
- גורמים עצביים (נוירוגניים): פגיעה במסלולים העצביים ובאותות העצביים המאפשרים את הרפיית השריר החלק בפין והזרמת הדם אליו.
- גורמים מבניים (סטרוקטורליים): שינויים פיזיים או מבניים ברקמת הפין, כמו למשל מחלת פיירוני (PD).
- גורמים תרופתיים או רפואיים (יאטרוגניים): אין-אונות הנגרמת כתוצאה מטיפול רפואי או נטילת תרופות מסוימות.
- מאפיינים טיפוסיים: בקטגוריה האורגנית, התסמינים מופיעים בדרך כלל באופן הדרגתי, והחשק המיני נותר נמוך עד נורמלי.
3. מחלות רקע ומצבים בריאותיים קשורים
אין-אונות קשורה באופן הדוק למחלות כרוניות נוספות, שלעיתים קרובות מהוות את הגורם האורגני הבסיסי לתופעה:
- מחלות לב וכלי דם (CV disease).
- סוכרת.
- יתר לחץ דם.
- התסמונת המטבולית.
